את הדילמה הזו מכיר כל אחד מאתנו בחיים האישיים, בקריירה ובעולם העסקים. את השאלה הזו, אנו שואלים את עצמנו פעמים רבות, במעגלי החיים שלנו. השאלה הזו נשאלת בחיים האישיים, במערכות היחסים שלנו, בקריירה, בעולם העסקים, מול לקוחות, במוצרים ובשירותים שאנו מוכרים/ משווקים.
התגובה הראשונית שלנו שיש לה קונוטוציה ואסוציאציה חיובית היא כמובן להילחם, לא לוותר, להוכיח שאני צודק. לכאורה, נכון לחשוב כך, אלא, שכמו בכל מצב בחיים יש משאבים מוגבלים ולכל אחד מהם גם מחיר. כשאני נלחם, כשאיני מוותר, אני נתפש בעיני עצמי והסביבה כאדם נחוש, כאדם שפועל בהתמדה, מחובר לעצמי, איני מוותר בקלות, איני נשבר, אני חזק.
לעתים, לא תמיד כמובן, נכון יהיה לשחרר, את המקום המוכר והידוע, את תפיסות העולם הקיימות והישנות, שעד היום היו נכונות בעבורי, לאגור את כל האנרגיות שיש לי, ולהפנות את המשאבים לאפיק חדש/ אחר.
מילדות החינוך הבסיסי שלנו עוסק בכך שצריך להתמודד בכל מצב, להשקיע את כל האנרגיות על מנת להצליח, להיאבק ולא לוותר גם אם נכשלים. סיפורי ההצלחה הגדולים בעולם עוסקים באנשים שמעולם לא ויתרו למרות שנכשלו.
הערכים של תחרותיות, הישגיות, מיצוי יכולות, התמודדות, מלחמה על עקרונות, הוכחת הצדק, מאבק ללא פשרות בצדקת הדרך. כל אלה אין בהם בוודאי כל דבר שלילי במידה והם מתאימים לי ותואמים את הערכים הבסיסיים שלי, את החיבור שלי לאושר הפנימי, לשביעות הרצון מעצמי, ליכולת שלי להתבונן במראה ולהיות מרוצה.
איינשטיין הגדיר טיפשות של אנשים שמנסים לעשות את אותו דבר ומצפים לתוצאות שונות.
הדילמה של מתי להילחם ומתי לשחרר – fight or let it go . אינה באה ממקום של חולשה, להיפך היא מגיעה ממקום של עוצמה.
אנו נתקלים בדילמה הזו בקריירה:
- כשאנו מעוניינים בתפקיד ומישהו אחר נבחר.
- כשאנו תקועים בקידום בארגון בו אנו עובדים.
- כשאנו לא זוכים להערכה ו/או להזדמנות מהמנהל שלנו.
- כשאנו חווים ביקורת תמידית על התפקוד שלנו.
- כשאנחנו לא מאושרים בתחום העיסוק שלנו.
- כשאנו לא מרגישים שאנו מטביעים חותם ואנחנו בעלי משמעות במקום בו אנחנו נמצאים. ועוד …
אנו נתקלים בדילמה הזו כבעלי עסק:
- כשהעסק לא מתרומם.
- כשיש ירידה בביקוש למוצרים/ שירותים שאנו מוכרים.
- כשאיננו מצליחים להתמודד עם התחרות (זה קורה בדרך כלל עם כאשר שחקנים חדשים נכנסים לשוק).
- כשהדברים כבר לא עובדים כמו בעבר.
- כששינויים מתרחשים, בתחרות, בטרנדים, בטכנולוגיה ואנו לא זורמים עימם.
אנו נתקלים בדילמה הזו בחיים האישיים במערכות יחסים:
- ביחסים בין הורים וילדים, בזוגיות, בחברויות אישיות.
- כאשר היחסים לא זורמים, כשאנו חווים שאנו נותנים יותר ומקבלים פחות, כשאנו נפגעים ו/או כועסים באופן מצטבר.
- כשאיננו זוכים להערכה.
- כשאנו חשים נבגדים.
- כשאנו איננו נתרמים במערכת היחסים או שהתרומה היא קטנה ושולית.
- כשאיננו חשים הפרייה הדדית. ועוד …..
כשאני נלחם, אני מפנה את כל המשאבים הנדרשים על מנת להצליח בהגשמת המטרה שלי החלום שלי, או, להוכיח כי מגיע לי להיות במקום אליו אני שואף. או כדי להוכיח שאני צודק. החשיבה הזו מניבה תוצאות אך ורק באם אני פועל מתוך המקום האותנטי שלי, בקריאה של מפת המציאות עמה אני מתמודד ובהבנה מהו הרווח / התוצאה אליהם אני מייחל – איך ייראו חיי במערכות היחסים, בקריירה ובעסקים לאחר שאצליח, מה יהיה השוני באמת, איך זה ישפיע על האושר הפנימי שלי, על שביעות הרצון מעצמי והאם המאבק/ המלחמה/ ההתמודדות נמצאים בהלימה עם הערכים הבסיסיים שלי. ומה המחיר אותו אני צפוי לשלם במידה ולא אצליח. אם לא לקחתי מרכיב אחד או יותר בחשבון, אם הדברים לא עובדים כפי שצפיתי.
לצד סיפורי ההצלחה הגדולים בעולם, נמצאות גם הנפילות הענקיות של חברות שלא קראו את המפה והמשיכו לפעול כאילו דבר לא השתנה, של פוליטיקאים ומנהיגים שלא זיהו וגם של כל אחד מאתנו בחיים האישיים, במערכות היחסים האישיות שלא צפינו את המחיר הנדרש מאתנו או את התגובה של האחר.
כשאני משחרר ופונה לאפיק אחר, אני פותח את עצמי בפני אפשרויות חדשות ונוספות, אני גם נוטל סיכון כי אני פונה אל כיוון חדש, מקום חדש, קשר חדש, אלמנט הבלתי נודע, חוסר הוודאות במקרים רבים הוא אתגר מלווה בחשש.
ברוב המקרים הבחירה להיאבק, היא ההרגל המותנה שלנו מילדות. להילחם כי אני צודק. בכל מקרה יש לשקול ולהבין, מה אני ארוויח ממלחמה אם אני בוחר בה.
ישנם משפטים שמלווים אותנו מהילדות כמו:
- אתה צריך להילחם, אתה חייב להוכיח שאתה צודק.
- אתה מוכשר, אתה יכול להשיג כל מה שאת רוצה.
- רק התמדה ונחישות ודבקות במטרה פותרת הכל.
- אני הולך להילחם על המשרה הזו, כי אני הכי מתאים למלא אותה.
- אני ממשיך להילחם ולא מוותר, אני אוכיח לכולם שאצליח.
- לוותר זו חולשה. אסור להיות חלש.
- אני אוכיח לכולם שהם חייבים להעריך אותי.
- אני אוכיח שאני שווה יותר.
פחות ופחות אנו מורגלים למשפטים כמו:
- אני משחרר כי חשוב לי להיות מאושר יותר.
- אני משחרר והולך להרפתקה חדשה.
- אני הולך כדי להיות מחובר למה שאני אוהב לעשות באמת.
- אני משחרר את המקום המוכר כדי לקבל הזדמנות חדשה.
- אני משחרר כי ברור לי שאצליח להביא את עצמי לידי בצורה טובה יותר במקום אחר, במקום עם DNA אחר, בסביבה אחרת.
משפטים דומים לאלה אנו שומעים גם בתחומים כמו בריאות וזוגיות.
מה נכון לעשות ? לשאלה הזו ולתשובה עליה אין מרשם בית ספר.
נתקלתי בשאלה הזו, בדילמה ובהתמודדות הזו לא אחת גם בחיי ואף פעמים רבות בחיי לקוחות שלי, עסקיים ופרטיים.
הדילמה הזו מתעוררת תמיד כשהדברים אינם הולכים לפי מה שתכננת.
הדילמה הזו היא בעיקרה דילמה רגשית עטופה בתחפושת רציונלית. ברוב המקרים אני לעצמי וגם את/ה יודעים את התשובה ולא אחת היא אינה מוצאת חן בעיניי/ בעיניכם.
לעתים קרובת, אנו נוטים לפרש את האפשרות לשחרר כחולשה ואת ההחלטה להילחם כעוצמה, כחוזק. האם זו האמת?! ההחלטה האם להילחם או לשחרר, היא בוודאי החלטה חשובה ומשמעותית כשאתה נמצא בתוך הסיטואציה.
כדי להתמודד עם השאלה, נדרשים מספר צעדים. ממליץ לך להעלות אותם על הכתב :
- הבנת המציאות וניתוח ריאלי של תמונת המצב.
- מי הגורמים המעורבים ?
- מה מעמדך בסיטואציה הספציפית.
- מה צפוי לקרות במידה ותיתן לדברים להתנהל עצמם.
- מה השינוי שחשוב לך לבצע ו/או להוביל.
- מה הצעדים שצפויים המעורבים האחרים לנקוט.
- השאלה הקשה ביותר בניתוח תמונת המצב (כמו תמיד) האם זו האמת ? כדי לדעת זאת יש לרשום בנפרד עובדות שעליהן אין מחלוקת ופרשנות שלך או של אחרים.
- בניית תרחישים
- בנה 4 תרחישים (לפחות) לכל חלופה ואל תשווה ביניהם.
- 4 תרחישים למקרה של מיקוד כל הכוחות והאנרגיות במאבק/ התמודדות/ מלחמה
- 4 תרחישים למקרה של שחרור/ ויתור/ הפניית הכוחות והאנרגיות והמשאבים לאפיק
- 4 תרחישים
- חיובי ביותר – תיאור התמונה החיובית ביותר מבחינתי ומה המשמעויות שלה. מה הרווח הצפוי מהצלחה, מה הכוחות והמשאבים והיכולות והמיומנויות שאני מביא עמי, מה היתרונות והערך המוסף שיעזרו לי להצליח ולממש.
התרחיש הסביר – הגדרת משמעות התרחיש הסביר. יתרונות וחסרונות, סיכויים מול סיכונים, חוזקות ויכולות למול חולשות.
הרע במיעוטו – תיאור התסריט של הרע במיעוטו, מה המשמעות של הרע במיעוטו,
מהן האפשרויות השונות, איך אני נערך, מה המחיר שאדרש לשלם ואיך אני
מתמודד אתו. האם הוא שווה או כדאי. איך אתמודד עם האכזבה החלקית.
השלילי ביותר – תאר במפורט את התרחיש השלילי, איך הוא נראה, השתדל לבנות
תרחיש בו הכל השתבש. הכל עבד כנגדי, אל תחששו לרשום כל העולה בדמיונכם,
זה יקל עליכם כשתגיעו לשלב קהלת ההחלטה. איך אני נערך להתמודד במידה וזה
מה שיקרה .
- בכל תרחיש השתדל להיות יצירתי ובמיטבך.
- חשוב כי התרחישים יאפשרו לך לראות בדמיונך את הרווח/ היתרונות הגדולים לצד המחירים והמשמעויות הנדרשים.
- דמיין את עצמך בעוד 20 שנה מביט על תמונת המצב/ הסיטואציה, מה האני העתידי שלך
היה אומר לך או מציע על הדרך הנכונה בה נכון לבחור כעת. במידה ואינך מתורגל לעשות זאת העלה בדמיונך סיטואציה דומה מלפני 20/ 10 שנה . סיטואציה שבאותה תקופה נראתה לך מאוד משמעותית וקריטית בעבורך. מה אתה אומר היום לאיש ההוא בעברך איך אתה מביט היום על אותה סיטואציה מפני 20 שנה.
- ועכשיו לך לקבלת ההחלטה, מה הכי מתאים לך, מה הכי נכון בעבורך, מה המשאבים שאם תשקיע יהפכו אותך למאושר יותר, שלם עם עצמך ,
מה במבט לאחור בעוד 20 שנה ייראה בעבורך כהחלטה נכונה.
- בהצלחה